אחרי השייק של 9 בערב הייתי רעב. מכיוון שבסופו של דבר אם לקחת בחשבון שלמרות שתי באגטים ביום (ולעיתים אפילו 3) המשקל שלי נשאר זהה, זה מחייב חילוף חומרים מהיר ולא כדאי לזעזע אותו יותר מדי. לכן אתמול כשראיתי שאני מאד רעב, אכלתי שתי תפוחים (כידוע, טוב שתי תפוחים בקיבה משתיים על העץ :))
שנת הלילה דווקא עברה מעניין. אני זוכר בפירוש שחלמתי חלום די מעניין. חלק היה סטנדרטי (…), בחלק אחר אני זוכר איזו מנגינה ל"יגדל אלוקים חי" אבל לא בטוח האם זו מנגינה חדשה או פשוט המנגינה הספרדית היפיפיה.
[מוזר שאין ביוטיוב אפילו לא אחד ששר את המנגינה הזו. יש על מה לעבוד …]
בבוקר התעוררתי די בקלות (אמא העירה אותי ב7 וחצי ובא נהיה ריאליים, לקום בשעה כזו זה בקלות. אבל באמת קמתי מהר) כי עדה הייתה צריכה להגיע ב8 ורצתה שאבוא לאזכרה של בתה. הקימה הייתה די קלה, שתיתי מעט מים ולא הספקתי לאכול לפני שיצאנו (הייתי בשירותים יציאה די קלה).
אחרי שחזרנו רציתי ללכת לחדר כושר ולפני זה אכלתי קערית אורז. לפי מה שקראתי לוקח לאורז כשעתיים להתעכל מספיק בשביל חדר כושר לכן החלטתי לדחות את החדר כושר אחרי האזכרה של עזרא וברוך. ככה אני גם לא אהיה לחוץ בזמן.
התקבלה בדואר איזו הצעה של עיסקה טובה לגבי מדרסים של ד"ר מץ (עיסקה טובה אייתו זאת כד"ר מטס אבל בשביל מה יש צ בעברית?) שאמורים לאפשר הרזיה בלי צורך לשנות הרגלים או לעשות חדר כושר. הטענה (הרגילה) היא שבאמצעות לחיצה על נקודות ברגליים הגוף לבד ירצה לרזות. אני מעריך שההצלחה היא כמו בתוספי דלק, יותר בגלל האפקט הפסיכולוגי שאם אתה שם תוסף, אתה בכל מקרה לוחץ יותר בעדינות על הדוושה, כך גם עם המדרסים האלו, אם אתה שם מדרסים, אתה תקפיד יותר על מה שאתה אוכל. חושב להציע לאבא לנסות אותם ואם הוא ירזה בלי לשנות כלום, לחשוב על זה שוב.